<h1>סמ"ג עשין סימן קע"ד</h1>
<h2>דף סז.</h2>
וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בפרשת נשא (במדבר ה' ב') ותניא בפרק אלו דברים בפסחים יכול יהיו זבין וטמאי מתים משתלחים חוץ למחנה אחת תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה דברי רבי יהודה, רבי שמעון אומר אינו צריך הרי הוא אומר צרוע וזב וטמא לנפש יאמר טמא נפש ולא יאמר זב ואני אומר מה טמא נפש משתלח זב לא כל שכן מה תלמוד לומר זב ליתן לו מחנה שניה יאמר זב ואל יאמר מצורע ואני אומר זב משתלח מצורע לא כל שכן מה תלמוד לומר מצורע ליתן לו מחנה שלישית. והמסקנא שם כי המצורע משתלח חוץ לשלש מחנות וזב חוץ לשתי מחנות וטמא מת חוץ לאחת ממחנה שכינה בלבד כאשר בארנו בספר מצות לא תעשה (ד"ש).
